תוצאות חיפוש עבור: הוראת היסטוריה
מיון:
נמצאו 76 פריטים
פריטים מ-41 ל-60
  • לינק

    עמית מירז הוא מורה להיסטוריה בביה"ס תיכון המשלב בצורה חדשנית את לימודי ההיסטוריה עם רשת האינטרנט תוך כדי יצירת מערכת אינטרנטית מרתקת המשלבת פדגוגיה בתוכה. האתר מכיל מסעות היסטוריים בזמן ובחינות מקוונות, כמובן שזו רק ההתחלה והאתר החדשני מתוכנן לקבל הרבה מאוד תכנים במהלך החודשים הבאים. האתר כולל גם רשימת נושאי לימוד ( רשימה שתלך ותתפתח בהמשך השנה) , סרטוני וידאו, מפות ואקטואליה.

  • לינק

    אירועי למידה מתמשכים בביה"ס , הנקראים לעתים גם "הפנינג של חווית למידה" יוצרים בבתי הספר אווירה ייחודית שתורמת רבות למוטיבציה של התלמידים וללמידה מעמיקה יותר. צוות עיתון "קו לחינוך" מתאר בגיליונו (מ15 לנובמבר 2012) שני אירועי למידה מתמשכים ייחודיים אשר השפעתם על המוטיבציה של התלמידים היא משמעותית. הראשון נערך בתיכון ברנר אשר בקיבוץ בית ברנר. 50 תלמידים למדו במסגרת לימודי היסטוריה לחמש יחידות לבגרות את הנושא של תולדות ארצות הברית. אחד הפרקים הקשים והמאתגרים בתוכנית הלימודים עוסק בלימוד הממשל האמריקני, שסדריו נגזרים מן החוקה שנוסחה בסוף המאה ה 18- .. שיאה של הלמידה בא לידי ביטוי באירוע הדמיה מחיי ארה"ב אליו הוזמנו גם ההורים ( "קו לחינוך" ) .

  • לינק

    הוראת ההיסטוריה בבתי הספר בארץ זוכה בשנים האחרונות לעניין ציבורי ואקדמי רחב", אומר ד"ר ירון ונסובר, המרצה בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת חיפה, "אלא שתשומת הלב מתמקדת בעיקר בסוגיית תוכנית הלימודים – מה יש ללמד ואילו שאלות לשאול בבחינת הבגרות. ואולם לסוגיה האם שיטות הלימוד הקיימות מעוררות עניין בתלמידים אין שום הד ציבורי". בספרו "היֹה היה פעם: על היסטוריה, סיפור ועניין בין כותלי בית הספר" ‏(מכון מופ"ת‏) מנסה ד"ר ונסובר לברר מדוע הוראת ההיסטוריה בבתי הספר שרויה במשבר עמוק, תוך ניסיון להחזיר את המורה ההיסטוריון לתפקידו כ"מספר סיפורים שבטי" במטרה להצית סקרנות וחדוות לימוד בתלמידים.

  • לינק

    העולם נהיה ל"עולם קטן" שנפתחו גבולותיו. אנו מקושרים לבני אדם באשר הם. משאבי הידע הנגישים לנו באמצעות האינטרנט הם אין – סופיים. הידע הזמין לנו משתנה במהירות. ההיררכיה של יוצרי הידע משתנה, ואנו עצמנו יכולים להיות שותפים פעילים ביצירת הידע הגלובלי. תרבויות נוגעות זו בזו ומשפיעות זו על זו. מה כל זה אומר לנו כבני אדם מודרניים וכמורים? הספר נמנע מעיסוק בטכנולוגיה – מפלט נוח מדי מעיסוק בשאלות של זהות, תרבות, שיח ערכי וחינוך – ומתמקד בפענוח מקצת המשמעויות הפילוסופיות והפדגוגיות שיש לעולם רווי תשורת ( משה שנר) .

  • לינק

    מצגת היסטורית-פדגוגית היא מצגת היסטורית אינטראקטיבית המשלבת בתוכה מטלות לימודיות: בהתחלה, באמצע או בסוף. המטלות מוצגת בין השקפים השונים. המצגת דומה לפרק בתוך ספר הלימוד שבו יש קטעי הסבר רציף, מפות, איורים, קריקטורות, שאלות, קטעי מקור, מטלות, צירי זמן, הבלטת מילים קשות, חלוניות וכו'. אך המצגת בנויה בצורה כזאת שהיא משלבת מטלות ותרגילים, פעילויות ומשימות והיא נועדה להוראה בבית הספר כי היא מכוונת לגרום ללמידה ולא רק להיות מוקרנת בצורה חד-צדדית על המורה כדי ללוות את דבריו ולהמחיש אותם. היא יכולה להיות מוקרנת בכיתה או יכולה לשמש כששיעורי בית.. המשימות יכולות אישיות, בזוגות, בקבוצות קטנות או במליאה ( גדי ראונר) .

  • לינק

    המורה והמחנכת רותי בן ישי כותבת בבלוג שלה באתר "שלובים" על דרכי ההוראה הפעילות בהן נקטה במהלך שנת הלימודים על מנת ליצור עניין ומוטיבציה אצל התלמידים. במסגרת לימודי ההיסטוריה בכיתה ז' עם עבדה עם התלמידים על פרויקט מרתק בנושא הצלבנים ( רותי בן ישי) .

  • לינק

    הסיבות למשבר בהוראת ההיסטוריה אינו הקיצוץ בשעות ההוראה של ההיסטוריה (אשר נלמדת שעתיים בשבוע מכיתה ו' עד י"ב ולפעמים אף יותר בניגוד לאזרחות הנלמדת שעתיים בשבוע רק מכיתה ט') ובוודאי אינו הוראת האזרחות אלא הדרך שבה בנויה תוכנית הלימודים בהיסטוריה והאופן שבו מתנהלים תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה בהיסטוריה. אלה כפופים לתוכנית לימודים מיושנת המנתבת את התלמיד לשנן באופן טכני ובלתי קונטקסטואלי תאריכים, שמות ואירועים. הדבר בא לידי ביטוי בבחירה של גיבורים מסוימים מאד ופרקים מסוימים עוד יותר במטרה לעצב זיכרון קולקטיבי מסוים. תוכנית הלימודים אינה מעודדת לחשיבה רחבה וללימוד של ידע-עולם מקיף אשר חלילה יאפשר לתלמיד הישראלי לראות את עולמו, גם היהודי, גם הציוני וגם האוניברסאלי ( אריה קיזל) .

  • לינק

    האתגר העיקרי של המורים להיסטוריה , לפי תכנית הלימודים הנוכחית בחטיבה העליונה , הוא "להספיק את החומר" , כך נטען בסקירה חדשה, העוסקת, בין היתר, בתכנית הלימודים בהיסטוריה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. הסקירה נכתבה ע"י ד"ר יהושע מטיאש עבור "היוזמה למחקר יישומי בחינוך" של האקדמיה הישראלית למדעים, הבוחנת בימים אלו הצעות לארגון לימודים מחודש של תחומי מדעי הרוח במערכת החינוך. עפ"י הסקירה , קיים פער גדול בין התפיסה הרעיונית , המוצגת ב"אני מאמין" של תכניות הלימודים בהיסטוריה , לבין הסילבוס של התוכניות.

  • לינק

    הפרויקט המסכם של הסטודנטים והסטודנטיות בקורס "בלי הבדל מין? הרהורים על מעמד האשה בישראל" בחוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים הוקדש לקידום מקומן של נשים חשובות בשיח הציבורי דהיום. במהלך הסמסטר למדו הסטודנטים והסטודנטיות על מקומן, תפקידיהן ומעמדן של נשים בישראל בשנות החמישים. הקורס התנהל כקורס מקוון (בממשק Moodle), והניתוח המשותף של המקורות התקיים על פי רוב בקבוצות דיון. אמנם הדיון היה היסטורי, אך ההקשרים האקטואליים היו בלתי נמנעים. במסגרת זו, לא פעם החיפושים בגוגל העלו חרס: כך נתגלתה מידת נפקדותן של נשים מרכזיות בתולדות החברה הישראלית מהרשת, עד כדי סכנת שקיעתן בתהום השכחה הקולקטיבית. חיפוש באנציקלופדיה החופשית לימד שלנשים אלו אין בה ערך, תרתי משמע ( שרון גבע ).

  • לינק

    מקצוע ההיסטוריה נחשב קשה ולעיתים אף משעמם בקרב לומדים רבים, שאינם מוצאים בנושאי ההוראה נקודת אחיזה מוכרת שתאפשר להם לחושקירבה, חיבור ועניין, כמו גם אפשרות לנתחו ולהסיק מסקנות. פיתוח יחידת הוראה בהיסטוריה במרחב מקוון ייעודי עשויה לאפשר ללומדים לגלות עניין וחיבור לפרדיגמת ההוראה-למידה ולתכנים המוצגים בה. יחידת ההוראה "היסטוריה – לא מה שחשבתם" פותחה במרחב מקוון ייעודי, פייסבוק, מתוך תפיסת עולם כי לימוד היסטוריה חיוני לכל תלמיד ויש ללמד היסטוריה על פלטפורמה המותאמת לבני הנוער ה- digital natives בעידן הנוכחי (ענת אוסטר-לוינץ, נאוה פוגלמן ).

  • לינק

    המקרה המתואר מתייחס לניסיון לשלב ספר לימוד דיגיטלי בהוראת היסטוריה לבגרות בכיתה י בשנת תשע"א. ההחלטה לעבור לספר דיגיטלי נבעה מתפיסת התלמידים, כילידים הדיגיטליים, שיאמצו את המדיום החדש ואף יעדיפו אותו על פני המדיום המסורתי. גם העלות הנמוכה נתפסה כתמריץ. בפועל הסתבר שהקשיים היו רבים וההתנגדות העצימה. הנחת קלות השימוש בספר דיגיטלי של "דור הנט" התבדתה ( רות אש- ארגייל).

  • לינק

    המחברים טוענים כי במערכת החינוך הממלכתית בישראל מקצוע ההיסטוריה סובל מהיותו בעיקר כלי להעברת עובדות ותכנים אשר מנותקים מעולמם של התלמידים ואינם מאתגרים את האחרונים לחשיבה עצמאית. בשיעורים לא נידונים דילמות ונושאים "בעייתיים", ומאפייני ההוראה נגזרים מהנדרש בבחינות הבגרות בהיסטוריה – מתן תשובות טכניות, מדידות ו"נכונות" המתבססות על שינון עובדות. כשל זה מתבטא מניתוקה מכל הקשר דיסציפלינרי, חינוכי או פוליטי רלוונטי, הקשר שבמסגרתו נבנית תודעה היסטורית אצל הלומדים ומתגבשת משמעות ללמידת המקצוע. המחברים מסכמים כי על מנת להעניק משמעות ללימודי ההיסטוריה יש לבנות פרדיגמה חדשה לחינוך היסטורי. על הפרדיגמה הזו להשתחרר מן ההגמוניה של ההקשר הטכני, ובבד בבד לבסס את ההקשרים אשר חינוך היסטורי משמעותי מתחולל בתוכם.

  • לינק

    במהלך חמש עשרה השנים שחלפו, ברוס זיקק שיטה להוראת היסטוריה שמשקפת את התהליך שבו השתמשו היסטוריונים, שלפיו מלמדים את התלמידים לשאול שאלות לגבי ההוכחה ולפתח הסברים היסטוריים. וכעת בספרו החדש "למה אתם פשוט לא אומרים לנו את התשובה?"("Why Won't You Just Tell Us the Answer?"), הוא מראה למורים כיצד ליישם בהצלחה את שיטותיו בכיתה. מחקר היסטורי המתרכז בשאלה, שבו התלמידים אוספים מגוון של מקורות היסטוריים ואפילו מפתחים ומגנים על תשובותיהם לאותה שאלה, מאפשר לתלמידים להפוך להיסטוריונים השקועים במחקר פרשני של העבר.

  • לינק

    המורה והמחנך דביר קפלן כתב מאמרון מעניין על שילוב מקורות היסטוריים בהוראת ההיסטוריה בביה"ס. כותב דביר : "בתור מורה, הגישה כלפי מקורות היסטוריים מהווה נדבך בעייתי. מחד גיסא, המקורות משרתים את ההבנה של התלמידים ומחזקים את רמת העניין שהם מפגינים בשיעורים. מאידך גיסא, הניתוח של המקורות ההיסטוריים הינו בעייתי מכיוון שהוא מכיל פרשנות רבה של התלמידים ולא תמיד התלמיד מצליח להפריד בין עובדה למסקנה."

  • לינק

    יצא הספר של אריה קיזל "היסטוריה משועבדת – ניתוח ביקורתי של תכניות לימודים וספרי הלימוד בהיסטוריה כללית מאז קום המדינה.הספר מבוסס על מחקר מקיף ומציג את ההתפתחויות והשינויים שחלו בתוכניות הלימודים ובמטרותיהן וכן את השלכותיהם על ספרי הלימוד. הספר "היסטוריה משועבדת" מציג ניתוח ביקורתי של תכניות הלימודים וספרי הלימוד בהיסטוריה, משנת תש"ח (1948) ועד תשס"ו (2006 ) . במסגרת המחקר המקיף נבדקו ההתפתחויות והשינויים שחלו בתכניות הלימודים ובמטרותיהן, והשלכותיהם על ספרי הלימוד. כמו כן נבדק היחס המספרי והקשר התוכני בין הנושאים שנלמדו בהיסטוריה כללית ובין אלה שנלמדו בתולדות ישראל.

  • לינק

    כיצד מלמדים היסטוריה בעידן הנוכחי הרווי באינטרנט מסביבנו ותלמידים שלא תמיד מגלים עניין בשיעורי ההיסטוריה? . היצירתיות של המורה איציק הופמן עשויה לתת לנו כמה ציוני דרך להוראה דינאמית שיש בה כדי לאתגר את התלמידים הפאסיביים . איציק הופמן מציג כיצד ללמד את מסעותיו הדיפלומטיים התזזיתיים של הרצל בסיוע כלים דיגיטאליים באינטרנט .

  • לינק

    הסביבה החינוכית החדשה שפותחה ע"י צוות "יד ושם" מתמקדת בשחזור חיי היהודים שחיו בעיר סלוניקי שביוון בתקופה שלפני השואה, במהלכה ולאחריה. קהילת יהודי סלוניקי ביוון היא מהעתיקות שבקהילות אירופה. ערב מלחמת העולם השנייה מנתה קהילת סלוניקי כ- 55,200 יהודים, שהיוו שני שלישים מכלל יהודי יוון. את השואה שרדו 1,950 יהודים, כארבעה אחוזים מיהודי סלוניקי. סביבה חינוכית זו שפתחה ע"י צוות "יד ושם" מציגה מקרה מבחן בעזרתו יוכלו מורים ותלמידים למצוא דוגמא כיצד ניתן לשחזר חיי קהילה בעזרת מגוון חומרים. מיועד לתלמידי החטיבות העליונות.

  • לינק

    העיסוק בנושא השואה במגזר היהודי בישראל בכל אחד מהנגזרות מתנהל במישור הפרטיקולרי כאשר ההתמקדות היא בזיכרון השואה כסיפור השמדת יהודי אירופה, סבלם וקורבנם אשר מועבר באמצעים סיפוריים המגולמים באמצעים חזותיים שונים. בתוך המבנה הסיפורי של תהליך העברת הזיכרון, מוקדש ומקודש מקום מרכזי לעדות ולעדים כנושאים החיים של המוות ושל הזיכרון. כאשר העבר נחווה כנוכחות, כאשר העדים הם מוסרי האמת התקפה של כאן, בתוקף מי שהינם בזיכרון של שם, נוצרת הכללה בלתי מובחנת של הטראומה ההיסטורית לכדי רעיון של "תרבות פצע" (wound culture) שבמסגרתה "כולנו קורבנות" ו"כולנו ניצולים" (נעימה ברזל).

  • לינק

    שנים רבות של עבודה מאומצת קדמו לפרסום התכנית החדשה (תשס"ג) ללימודי היסטוריה בחטיבה העליונה. מתוך חוברת תכנית הלימודים מבקש ד"ר גדי ראונר להתייחס לחלק ה"מטרות" (עמודים 11 – 13), חלק השייך למכלול הקוריקולרי המוכר כ"מעטפת רעיונית". קביעת מטרות וסידורן אינו תרגיל אינטלקטואלי. הוא גם לא מהווה ריטואל בתכנית הלימודים שחייב להופיע למען הסדר הטוב. על מסמך המטרות להיות כלי שימושי וחי. קודם לכל בידי המורים עצמם כאשר הם באים לתכנן וללמד את שיעוריהם. אולם חשוב יותר להצהיר על המשמעות שיש למטרות ביחס להערכה. על המטרות לקבוע מה וכיצד להעריך את ההישגים הלימודיים של התלמידים. המצב הנוכחי הוא של גירושין בין מטרות לבין הערכה. מצב שבו מטרות לחוד והערכה לחוד הוא מצב אבסורדי ומצביע על אי-סדר. לצערי הרב נתק זה נמשך יותר משלושים שנה לפחות ותקוותי היא שכאשר כל המלחמות תגמרנה והפוליטיקה תפסיק להיות עיקר עיסוקינו החברתי והלאומי, אזי נתפנה לתקן את המעוות.

  • לינק

    המאגר הממוחשב המאורגן בצורה יעילה למורים ולתלמידים מציג את המידע באמצעות קטגוריות הנושאים הבאים: רשימת קריאה, עדויות, סרטים, מן המחקר, חפצים, ערכי אנציקלופדיה ופעילויות חינוכיות לתלמידים. המבנה השטוח של המאגר, השונה מן המאגרים הביבליוגראפיים המפורטים, יעיל במיוחד להוראה וללמידה בבתי הספר.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין